ארץ ישראל היתה עיר הולדתו של העם היהודי. כאן הזהות הרוחנית שלהם היה מזויף, הדתית והלאומית. הנה הם השיגו את הראשון למדינה, יצרה את ערכי התרבות של משמעות לאומית ואוניברסלית ונתן לעולם את ספר הספרים הנצחי.

לאחר הוגלה בכוח מאדמותיהם, אנשים כל הזמן עם אמונה זה ברחבי נפיצה שלהם, ולא חדל להתפלל ולקוות שובם זה להשבת חופש פוליטי.

על ידי דחף מצורף היסטורי ומסורתי זה, חתרו היהודים בשנת מחדש בכל דור, הקים במולדת אבותיהם. בעשורים האחרונים חזרו בהמוניהם. החלוצים, ואת תומכי המעפילים גרם מדבריות בלום, החייתה את השפה עברית, בנו כפרים וערים, ויצר חברה תוססת, ששלטה במשק משלו תרבות, שוחר שלום כיצד להגן על עצמה, להביא את ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ, השואפת עצמאות וריבונות.

בשנת 5657 (1897), על זימון של אביה הרוחני של המדינה היהודית, תיאודור הרצל, אספה את הקונגרס הציוני הראשון והכריז על זכות העם היהודי תקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור ב -2 בנובמבר 1917 אישר ב המנדט של חבר הלאומים, הסנקציות הבינלאומית על הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל והעם היהודי נכון לבנות מחדש את ביתם הלאומי.

האסון שפקד באחרונה את העם היהודי - לטבח מיליונים יהודים באירופה - היה עוד הפגנה ברורה של דחיפות לפתרון בעיית חסרי בית על ידי כינון מחדש של ארץ ישראל את מדינת היהודים, אשר היה לפתוח את הדלתות של המולדת לכל יהודי רחב ולהתייעץ על העם היהודי מעמד של חבר חסוי במשפחת העמים.

ניצולי השואה הנאצית באירופה, כמו גם יהודים ממקומות אחרים בעולם, המשיך לעבור ל ארץ ישראל, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם .

במהלך מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית של המדינה הזאת תרמה חלקה המלא שלה למאבק של חופש-אומות אוהבת ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, על ידי הדם של החיילים שלה למאמץ המלחמתי שלה , רכש את הזכות להמנות בין העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב -29 בנובמבר 1947, העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. העצרת תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לקחת בידיים שלהם בכל הצעדים הנדרשים כדי ליישם החלטה זו. הכרה זו של האומות המאוחדות על זכותו של העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זכות זו היא זכות טבעית של העם היהודי להיות גורלם שלהם, כמו כל העמים האחרים במדינה ריבונית שלהם.

לפיכך אנו, חברי מועצת העיר, נציגי הקהילה היהודית של ארץ ישראל והתנועה הציונית, כאן התאספו ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, מכוח שלנו טבעי והיסטורי ימינה ועל באסיפה פתרון GENERAS האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

קובעים שהחל מרגע סיום המנדט הלילה, ערב שבת ו 'אייר 6th, 5708 (14 במאי 1948), עד הקמתה של אנשי קבע הנבחרים של המדינה, על פי החוקה כי יאומצו על ידי האספה המכוננת להיבחר לא יאוחר אוקטובר 1, 1948, מועצת העם תפעל כמו מועצת המדינה הזמנית ואת הזרוע המבצעת שלו, המנהל של העם, יהיה הביניים של הממשלה המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם "ישראל".

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; לקדם את פיתוח הארץ לטובת כל תושביה תהא מושתתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום, לאור תורתו של נביאי ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, להבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מדינת ישראל היא מוכנה לשתף פעולה עם נציגי סוכנויות האו"ם ליישום החלטה של העצרת הכללית ב -29 בנובמבר 1947, לנקוט בצעדים הדרושים כדי להשיג איחוד כלכלי של כל ארץ ישראל.

אנו קוראים לאו"ם לסייע לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

הערעור - בעיצומה של מתקפת נגד השיקה עלינו זה חודשים - אל תושביה הערבים של מדינת ישראל לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל ייצוג בשל במוסדות שלה כל זמניים קבע.

מושיטים יד לכל המדינות השכנות העמים שלהם הצעה של שלום ושכנות טובה, וגם למשוך אותם להקים קשרים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי אדמתם. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בתפוצות ללכד סביב היהודים של ארץ ישראל ועל לו גיבוי של משימות ההגירה הבנייה, הם ביחד במאבק גדול למימוש בגיל-החלום הישן - את הגאולה של ישראל.

ביצוע שלנו אמון הקב"ה, אנו מוספית שלנו חתימות הכרזה זו, במושב זה של מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל אביב, הזה, ערב שבת, היום החמישי של אייר, 5708 ( מאי 14, 1948).